מוצרים פנסיוניים רקע כללי
מהותם של המוצרים הפנסיוניים היא שימור רמת ההכנסה של הלקוח כנגד: מוות, אובדן כושר עבודה ופרישה. שני הראשונים מקבלים מענה באמצעות רכישת ביטוח. הפרישה, מקבלת מענה באמצעות חיסכון.
בישראל קיימים 3 סוגים של מוצרים פסניוניים – קופות ביטוח (מוכרות כ"ביטוח מנהלים"), קרנות פנסיה וקופות גמל. המוצרים נבדלים בינהם בהבדלים רבים אך המשותף הןא שכולם נהנים מהטבות מס כנגד עמידה בכללים אותם מכתיב האוצר. המרכזיים בהם עוסקים בנושא משיכת כספים מהמוצרים הללו.
אז מה עושים?
להלן כמה צעדים פשוטים בניהול התיק הפנסיוני:
בדיקת דוחות רבעוני – אחת לרבעון מגיע דוח מכלל הגופים בהם יש הפקדה חודשית שוטפת. יש לבדוק שההפקדות מתאימות לשכר
בדיקת דוח שנתי – אחת לשנה מתקבל דוח שנתי. בדוח זה יש לבדוק גם את דמי הניהול. ישנן דרכים רבות לבדוק האם דמי הניהול אותם את משלמים הם יקרים מידי. על כך במאמר נפרד
כיצד מבצעים בדיקת סכומי ביטוח?
ביטוח עולה כסף. ולכן יש חבדוק שיש את מה שאנחנו צריכים לא יותר אך גם לא פחות. סכומי הביטוח צריכים להיות עם קשר לשכר. באובדן כושר עבודה הדברים פשוטים נהוג לבטח 75% משכר הברוטו. לעיתים הכיסוי מפוזר על פני כמה מוצרים ויש לסכום אותם. לגבי כיסוי למקרה מוות, רצוי להיות מבוטחים על 80% משכר הברוטו. הסכומים למקרה מוות לעיתים מוגדרים כקצבה חודשית ולעיתים כסכום חד פעמי. כדי להבין מה הסכום החד-פעמי הדרוש, יש להכפיל את השכר נטו + חלק השכר עליו יש תנאים סוציליים על פי חוזה עבודה (לרוב 18.33% משכר הברוטו) כפול החודשים שנותרו לעבוד עד הפרישה
איך בודקים את חלק ההשקעות?
זה למעשה הדבר החשוב ביותר. רצוי להיעזר בתהליך זה במתכנן פיננסי או איש מקצוע אחר.
זו בדיקה מורכבת קצת יותר. השלב הראשון הוא להחליט מה היא התשואה דרושה לי וממנה להגדיר את רמת הסיכון הנובעת. לאחר מכן יש לראות האם המוצרים שברשותי מתאימים. לרוב סיכון מתורגם לאחוז האחזקה במניות בתיק אך זו דרך חלקית ביותר לבחון אותו. בכדי להשוות בין הגופים השונים שנמצאו מתאימים, ניתן לדרג אותם אותם על פי המוניטין שלהם (קצת סובייקטיבי, אבל זה מה שיש) אך חשוב יותר לפי מדדי השארפ שלהם. את הנתונים ניתן לראות באתרי משרד האוצר (גמלנט ודומיו). מדד שארפ מספר לנו עד כמה היה יעיל מנהל המוצר בהשגת התשואה (כמה סיכון "שילם" לכל יחידת תשואה). הציון הטוב יותר הוא זה הגבוה יותר.
